האמת היא שלא ברור מדוע כך הם פני
הדברים. ייתכן כי ישנם מסעדנים הסבורים כי הקהל הישראלי מפחד מטעמים חדשים, ישנו
סיכוי לא רע שמעטים היצרנים המספקים קינוחים למסעדות המסוגלים לייצר קינוחים
אוריינטליים איכותיים וייתכן שלא פשוט לשנות הרגלים שנרכשו בשנות השמונים התמימות
והקסומות.

בין ובין כך, הרשו לנו לגרות את הדמיון ולגרום לבלוטות הרוק שלכם
להתעורר לחיים עם חמישה קינוחים אוריינטליים מוכרים יותר ופחות. קריאה נעימה
ובתיאבון!

בננה לוטי הוא קינוח תאילנדי
מפורסם מאוד, המבוסס בכלל על מנה הודית הנקראת רוטי. למעשה ההגייה הנכונה צריכה
להיות בננה רוטי, אך בתאילנד את העיצור "ר" הוגים כ- "ל" ולכן
השיבוש השתמר גם במסעדות ארצנו. בתאילנד ניתן ליהנות מבננה לוטי באלפי דוכני אוכל
רחוב, בהם מכינים הרוכלים את הקינוח לעיני הלקוחות.

המתכון לבננה לוטי כולל בצק
דק המטוגן בחמאה על פלטת מתכת לוהטת. את המילוי הכולל בדרך  כלל בננה ולעתים גם מנגו – מניחים על
הבצק ולאחר מכן מקפלים וחורכים את הבצק הדקיק בעדינות מכל צדדיו. במקרים רבים
הקינוח הממכר הזה כולל גם חלב מרוכז המוזלף על המילוי, חמאת בוטנים, ביצה ועוד. את
הקינוח מגישים כשהוא עטוף בנייר ומגולגל או כשהוא חתוך לריבועים בגודל ביס המוגשים
על צלחת.

במסעדות מוסלמיות ניתן למצוא מגוון מילויים מעניינים כמו למשל –
בשר עוף או תירס. כפי שציינו מקור הקינוח בכלל בהודו שבה נוהגים לטגן את הבצק עם
חמאת גי ושמן (חמאה מזוקקת כמעט שלא נמצאת בשימוש כחומר גלם במטבח התאילנדי)

הדוריאקי הוא בעצם הגרסה היפנית
לפנקייק האמריקאי. ייתכן שתופתעו לשמוע שמדובר בפנקייק במילוי של שעועית אזוקי,
אבל למעשה מחית השעועית המתוקה מהווה מרכיב כמעט הכרחי בקינוחים היפניים.

הייחוד
של הדוריאקי בא לידי ביטוי בכך שמדובר במעין סנדוויץ' המורכב משתי יחידות פנקייק
שביניהן מתערסלת לה מחית שעועית אדומה.

בבלילה של הדוריאקי ניתן למצוא בנוסף לקמח,
לסוכר, למים, לביצים ולאבקת האפייה, גם דבש ומירין.

אם מחית של שעועית אדומה היא
לא כוס התה שלכם, ניתן להמיר את המחית בקרם ערמונים.

השיראטמה הם כדורי אורז מתוקים
קטנים שניתן להגיש כשהם משופדים על שיפודי יקיטורי. גם בקינוח הזה עושים שימוש
בקמח אורז דביק המעורבב עם סוכר ומים. את הכדורים הנוצרים לאחר ערבוב החומרים
מכניסים לסיר עם מים רותחים ולאחר שהכדורים צפים על פני המים, מעבירים אותם
במהירות לקערה עם מי קרח.

היופי של הקינוח הזה הוא שניתן לאכול את הכדורים זמן רב
לאחר שמכינים אותם. הכדורים לא מתקלקלים אלא רק מתייבשים ובעקבות זאת מתקשים.

אי
לכך, אם לא מגישים את הקינוח ביום שבו הכינו אותו, ניתן פשוט לזרוק את הכדורים
לפני ההגשה למים רותחים, להעבירם לקערה עם מי קרח ולצפות כיצד הם חוזרים להיות
גמישים.

לפני ההגשה מומלץ לטפטף מעל הכדורים כמה טיפות של קרמל מירין (קרמל המיוצר
מסוכר חום, מים ומירין).

טנגהולו הוא חטיף סיני מסורתי
של פירות ממותקים. מקור הקינוח בצפון סין, אבל כיום ניתן להשיג אותו בכל רחבי סין.
מדובר למעשה בפירות המצופים במעטה קשיח של קרמל המשופדים על שיפוד.

בגרסה המקורית
של הקינוח טובלים את הפירות פעם אחת בלבד בסירופ סוכר, אך כיום ישנן גרסאות נוספות לקינוחים, כמו למשל הגרסה שבה
טובלים את הקינוח פעם נוספת בשוקולד חם או הגרסה שבה מצפים אותו בשומשום.